מסע הריפוי הטבעי שלי #1

(צילום: מיכל צרפתי, כל הזכויות שמורות)
מאת:
מיכל צרפתי,
פסיכותרפיסטית ומנחה קבוצות בטבע, מאפשרת לנערות ונשים להעלות ערך עצמי לבנות חוסן נפשי ולהחזיר את השמחה לחיים.

פרק ראשון:
החיים בבוץ. שיר אהבה לטבע

בשנת 2004 הייתי נשואה טרייה, עברתי לדירה חדשה ששיפצנו וסיימתי לימודים אקדמיים, התכוונתי להתחיל לעבוד כמורה בבית ספר תיכון כשיום לפני שהייתי אמורה לבוא לחתום על חוזה ההעסקה, לגמרי במקרה שמעתי על קורס בניה באדמה בחוה אקולוגית במודיעין והחלטתי ללכת.
באותו היום עבדתי יום שלם בידיים מלאות בבוץ, ליטפתי קירות ונהניתי מכל רגע. בעקבות ההנאה הנפלאה אחריי שנים של ישיבה בכיתות חשוכות באוניברסיטה החלטתי שאני רוצה לעבוד בחוץ בטבע. ויתרתי על העבודה כמורה והתחלתי קורס הכשרה להקמת גינות ירק בבתי ספר. במסגרת ההכשרה השתתפתי בסדנה שבה במשך יממה אחת שהינו ביער והתנסינו בחיים הדומים לאורח החיים של האדם הקדמון. באופן מפתיע למרות החשש מהשהיה בשטח הסדנה השפיע עליי באופן כזה שאחריה גיליתי שהחיים שלי השתנו. הלכתי ללמוד קורס הדרכה של מיומנויות חיים של ציידים לקטים בארגון שומרי הגן, ועצב ודכדוך שליווי אותי תקופה ארוכה עברו מעצמם.
בדיעבד הבנתי שגיליתי עולם שלם שפעם היה חלק מהחיים של כל בני האדם ונשכח מאתנו בגלל החיים בעולם המודרני. כאילו לעולם נוסף ממד חדש של התבוננות, פתאום שמעתי, ראיתי, הרחתי וחוויתי דברים שהיו כאן כל הזמן והיו נסתרים מעיניי.

אקותרפיה, הטבע כגורם מרפא

בעקבות החוויה האישית הבנתי שהייתי מנותקת מהעולם שסביבי, והבנתי שהניתוק הזה בשילוב חיים עמוסים, עודף גירויים ושהייה רבה מול מסכים גבה ממני ומאנשים רבים מחיר בלתי מודע של תחושת בדידות וחוסר משמעות. החוויות שלנו בסביבה מודרנית חסרים ממד שלם ידע שלא כתוב בספרים שעבר מדור לדור במשך מאות אלפי שנות אבולוציה אנושית. עד לפני כ-100 שנה רוב בני האדם חיו קרוב או ממש בתוך הטבע. ועד לפי המהפכה החקלאית שהתרחשה לפני כ 10,000 שנים כל בני האדם היו ציידים לקטים, בני האדם הכירו את הטבע ככף ידם, הם הכירו כל צמח וידעו איך הוא משתנה לאורך עונות השנה. הם ידעו לזהות צמחים למאכל וניזונו מלקטות ציד ודיג, הם הלכו לישון עם רדת החשיכה וישנו תחת שמי כוכבים. הם ידעו להדליק אש לחימום ובישול ללא גפרורים וידעו לבנות להם מבנים להגנה מגשם ורוח. כל המיומנויות הללו שאין להן תפקיד בחיים המודרניים הם משהו שטבוע בגנים האנושיים של כל אחד ואחת מאתנו ואם ניתן להם קצת מקום נגלה כמה הם משפרים את מצב הרוח שלנו ואת החוסן הנפשי שלנו. במהלך שנות עבודתי כמדריכה ולאחר מכן כתרפיסטית שמתי לב לשינוי לטובה שהתרחש כשאנשים יצאו לטבע. למשל לפני כמה שנים עבדתי עם קבוצה של נגמלים מסמים ומחלימים מדיכאון באמצעות טיול שבועי בחוץ. במהלך המפגשים היה ניתן להבחין בשמחה בסקרנות ובתקווה שחוו המשתתפים בקבוצה מעצם העשייה של דבר פשוט לכאורה כמו קישוש ענפים יבשים והדלקת אש והכנת תה על המדורה.

אקותרפיה, הטבע כגורם מרפא

קיימים מחקרים רבים שמצאו שאנשים ששוהים בטבע או גרים בקרבת שטח פתוח הם בריאים יותר. יש בכך הגיון רב: בטבע בדרך כלל שקט יותר והשקט מקנה שלווה, אנחנו נחשפים לאור השמש וקולטים ויטמין D שחיוני לבריאות תקינה. בנוסף, בטבע יש לנו הזדמנות לעשות דברים שאי אפשר לעשות בתוך בית, ויש לנו הזדמנות לשים לב לדברים הנצחיים שתמיד היו ותמיד יהיו בכדור הארץ באופן בלתי אמצעי שהבסיס שלהם הוא אדמה, מים אוויר ואש, ארבעת האלמנטים מהם בנוי הכל. כשיוצאים לטבע אפשר להבין שאנחנו, בני האדם, הם חלק מהמכלול הזה שנקרא יקום, אנחנו חלק ממשהו גדול יותר שתמיד היה ויהיה כאן ובעקבות כך מקבלים פרספקטיבה חדשה לחוויות האישיות שלנו, הבנה שאנחנו לא לבד בעולם ולא מרכז העולם.
רוצים לקרוא עוד על החוויות של מיכל?
מוזמנים לקרוא את הפרקים הבאים בסדרה:
ריפוי טבעי
להתבונן
לחוש
להרגיש
מחשבות חופשיות וזיכרונות
יצירה בטבע

*הכתוב במאמר לא מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, בכל מצב של חשש לדיכאון חשוב לפנות למומחה בבריאות הנפש ולעבור אבחון והמלצה לטיפול מתאים.