הערכת תוכניות של רכיבת סוסים טיפולית עבור מבוגרים עם מגבלות גופניות

מאת:
רחל קשת,
נטורופתית, תזונאית ורפלקסולוגית בכירה, מאמנת אישית לחיים.

במשך השנים פותחו שיטות רבות, המשתמשות בחיות כאמצעי עזר בהתערבויות פסיכו-תרפיות; רכיבת סוסים היא דוגמא אחת לכך. מחקר זה בא להעריך את תוצאותיה של תוכנית רכיבה טיפולית ,אשר נערכה במשך 12 שבועות עבור אנשים עם מגבלות גופניות. עשרים-ושניים מבוגרים עם מגוון מגבלות גופניות השתתפו בתוכנית טיפולית זו. השתמשו בתוכנית מבחנים מיועדת לקבוצה אחת לפני ואחרי הטיפול כדי להעריך שינויים ברמת היעילות העצמית הגופנית והגלובלית . נאספו גם נתונים התנהגותיים של ביטחון עצמי אצל 18 מתוך 22 המשתתפים. מצאו כי היעילות העצמית הגופנית והביטחון העצמי ההתנהגותי גברו בתקופה שבין תחילת הטיפול לסיומו. בניגוד לכך, היעילות הגלובלית לא השתנתה במשך תקופת הטיפול. ממצאי המחקר מספקים הוכחות, התומכות בערכו הפסיכולוגי של התערבות מסוג זה אצל מבוגרים עם מגבלות גופניות.

רכיבה על סוסים ככלי טיפולי

רכיבת סוסים היא דוגמא אחת של שימוש טיפולי בחיות במקרים של לקויות רגשיות ו/או לקויות גופניות. סוג זה של התערבות נוצר בגרמניה בשנות החמישים של המאה הקודמת, ומאז מתפתחות תכניות רבות בעולם כולו. לפי אגודת הרכיבה הצפון-אמריקאית לנכים פועלות כיום 464 תכניות בארה”ב, המשרתות בסביבת 23,000 אנשים הסובלים מלקויות (פוטר, איוונס & נולט, 1994). רבים מן התומכים ברכיבת סוסים טיפולית טוענים, כי יש לטיפול מסוג זה תועלת פסיכולוגית; הביטחון העצמי גובר, המוטיבציה והאומץ משתפרים וכמו כן גוברת המעורבות חברתית (פוקס, לאוולור &לונגס, 1983; הנריקסן, 1971; רוזנטל, 1975). משתמשים ברכיבה טיפולית במאות אתרים בארה”ב ובמדינות רבות בעולם. אמנם, מספר המחקרים השיטתיים, אשר בוצעו בתחום זה כדי למדוד את יעילותו של הטיפול, הוא מוגבל.

ניתן לחלק, באופן רחב, את הערך הפוטנציאלי של תכנית רכיבה טיפולית לשתי קטגוריות עיקריות: ערך גופני וערך נפשי. הוכחו רווחים גופניים משמעותיים ביציבה, שיווי משקל, כוח בזרועות וברגלים, קואורדינציה, וכוח בגב ובצוואר (ברטוטי, 1988; ביירי & קאופמן, 1989; הסקין, ברים & אדמן, 1982). בניגוד לכך, ברוב המקרים התועלת הנפשית המיוחסת לרכיבת סוסים טיפולית מתועדת באמצעות דיווחים סובייקטיביים ואנקדוטות בלבד. בסך הכל נמצאו שישה מחקרים, אשר השתמשו בכלים אובייקטיביים, תקפים מבחינה אמפירית, כדי למדוד את התוצאות הנפשיות של השתתפות בתכנית רכיבה טיפולית (ברוק, 1988; קארלסון, 1983; קרולי, קרוךי & רטר, 1994; דיסמייוק, 1984; מייסון, 1988; שטולר, 1993). כל המחקרים בדקו שינויים בתפיסה העצמית, וככלל הממצאים אינם חד- משמעיים. שני מחקרים מצאו שיפור בתפיסה העצמית במשך הטיפול (דיסמייוק 1984; מייסון, 1988). לעומתם ארבעה מחקרים קודמים לא הצליחו למצוא שינויים משמעותיים מבחינה סטטיסטית בתפיסה העצמית (ברוק, 1988; קרולי ואחרים, 1994; שטולר, 1993). בנוסף לבדיקת התפיסה העצמית בדק מחקר אחד שינויים במיקום השליטה ומצא מעבר ממיקום חיצוני יותר למיקום פנימי יותר לאחר השלמת תכנית הרכיבה הטיפולית (קארלסון,1983).

במחקר זה, מדגם קטן של מבוגרים עם לקויות גופניות, ראו את עצמם המשתתפים כבעלי יכולות גופניות גדולות יותר בסיום תכנית הרכיבה הטיפולית מאשר בתחילתם של 12 השבועות, והם גילו ביטחון גדול יותר בבואם להציג את יכולותיהם הגופניות. ההנחה, כי השתתפות בתכנית של רכיבת סוסים טיפולית קשורה ביעילות- עצמית גופנית, נתמכה על ידי תוצאות אלה. בנוסף לכך נתמכה גם ההנחה כי משתתפי התכנית יפגינו סימנים גלויים של ביטחון עצמי מוגבר בהתנהגותם. אמנם, מפני שלא השתמשו בקבוצת בקרה לשם השוואה, לא ניתן להגדיר ולפרט את הסיבה לשינוי זה ללא מחקרים נוספים.

רכיבה על סוסים משמעויות טיפוליות

לממצאים של מחקר זה יש משמעויות קליניות רבות עבור המטפלים המשתמשים בסוג זה של טיפול. התועלת האפשרית של סוג זה של טיפול עשויה להיות תפיסתו המשופרת של המטופל בנוגע ליכולותיו הגופניות ובטחונו העצמי, ולכן חשוב לבנות את התכניות בדרך שתקדם באופן הטוב ביותר את אותם השינויים. על המטפלים להכיר בשיפורים של כל מטופל ולחזקם גם בזמן שיעור הרכיבה וגם בשיחה קצרה בסוף כל שיעור. בנוסף לכך מומלץ למטפלים/מדריכי הרכיבה להיפגש עם כל מטופל במשך הטיפול כדי לבדוק את השיפורים ולקבוע מטרות עתידיות.

המחקרים שנעשו בעבר העריכו, כמעט באופן בלעדי, את השינויים שחלו בתפיסה העצמית כתוצאה מרכיבה טיפולית. על פי המידע הנמצא בידיהם של המחברים, מחקר זה הוא הראשון שמטרתו להעריך שינויים ביעילות-העצמית. לכן, על המחקר העתידי לבדוק שנית את הממצאים הנוכחיים. יעילות-עצמית, כפי שהיא מתקשרת לכישורים גופניים, ולא היעילות העצמית הגלובלית, עשויה להראות את השינוי הגדול ביותר בתוך אוכלוסייה זו.

אין ספק, כי תועלת פסיכו-חברתית, אשר לא נמדדה באופן שיטתי במחקר זה, נובעת מסוג זה של טיפול. המשתתפים דיווחו על שיפורים בבריאותם הנפשית (הווה אומר, דיכאון מופחת ו/או חרדה מופחתת), וציינו לטובה את ההנאה ואת ההזדמנות להיפגש וליצור קשרים חברתיים ולחוות חוויה של הישג. בסופו של דבר, צריך להעריך את כל אחד מהתחומים האלה באפון אובייקטיבי, מפני שידיעת התועלת הפסיכולוגית הצפויה של הטיפול עשויה לאפשר, באופן היעיל ביותר, פיתוח תוכניות רכיבה המותאמות באופן אישי למטופלים.
המחברת התיחסה גם לנתונים שהתפרסמו במקורות הבאים:
The writers referred to in paragraph 3 of the text:
Bertoti, 1998; Biery & Kauffman, 1989; Brock, 1988; Haskin, Bream, & Edman, 1982

Brock, 1988; Carlson, 1983; Crawley. Crawley, & Retter, 1994; Dismuke, 1984; Mason,
1988; Sriler, 1993

Dismuke, 1984; Mason, 1988

Brock, 1988; Crawley et. al., 1994; Stuler, 1993

Carlson, 1983

מאחר ולנו, במכללת כרכור,
ברור שבחירת התמחות מקצועית היא החלטה חשובה, שההשלכות שלה על העתיד עצומה, בחרנו להזמין אתכם לפגישת ייעוץ בת כשעה, חינם!
הטבה כזאת לא ניתן למצוא בקלות  במכללות אחרות, אז בלי היסוסים מיותרים, התקשרו כבר עכשיו 072-3924690
אנחנו מחכים לכם. הקריירה החדשה שלכם כבר כאן!

נהניתם מהמאמר?
אנחנו מזמינים אתכם להתעמק במאמרים ובתכנים שלנו.

מתעניינים בלימודי רפואה טבעית? קראו עוד:

התכנית להסמכת יועצי סביבה וקיימות
הכשרת מטפלים באקותרפיה
פסיכותרפיה לימודים