חומרים נגד חיידקים מהוים פצצת זמן

טריקלוסן הוא החומר העיקרי במלחמה הביתית והתעשייתית נגד חיידקים. הוא רכיב בכל החומרים הטוענים, כי הם אלה אשר ינקו את ביתך מחיידקים, והיום חומר זול זה מזהם מי שתייה ודגים. ממצאים חדשים קושרים אותו ללימפומות ומחלות קשות אחרות

יועצי סביבה וקיימות: טרקסילון – חומר הדברה מסוכן

המילה ‘חיידקים’ היא מילת המפתח לכל הסכנות האורבות בבתינו, ובאמצעות מסחר בפחדינו ובפרנויות שלנו חברות משווקות סחורה, המכילה חומרים נגד חיידקים.

חומרים אלה נמצאים היום במגוון מוצרים רחב מי חומרי ניקוי וסבונים למשחות שיניים ותחליבים למיניהם. אמנם, מסתבר כי חלק מחומרים אלה מזיק גם לבריאות וגם לסביבה.

טריקלוסן אינו חומר כימי חדש. הוא נכנס לשוק בשנת 1972, ובעיקר השתמשו בו כחומר ניקוי כירורגי וכחומר המונע התפתחות דלקות בתוך בתי-חולים (Beyond Pesticides: Pesticides and You, 2004; No 3; Townsend (Letter, May 2006. מאז מסתברת עלייה ניכרת במוצרים המכילים טריקלוסן. היום הוא שכיח בקוסמטיקה משחות, שמפו, צעצועים, צבעים ווילונות (Townsend Let Doc Pat, 2006; May (274):35-7).

טריקלוסן הוא תרכובת סינתטית עם תכונות נוגדי חיידקים, פטריות ווירוסים. הוא רשום אצל סוכנות האמריקאנית להגנת הסביבה (EPA) כחומר הדברה (חומר כימי, הנוצר במיוחד כדי להרוג צורת חיים כזאת או אחרת). טריקלוסן שייך גם לקבוצת הקלורופנולים, החשודה בגרימת סרטן אצל בני אדם.

בשנת 1992 בוצע בקרקולה בפינלנד מחקר מבוקר לאחר זיהום האגם המקומי ומיי השתייה בכלורופנולים. מחקר זה התמקד בלימפומות ובלויקמיה, וכמו כן בסרטן המעי הגס, שלפוחית השתן ורקמות רכות. נמצא, כי הסיכוי לחלות בלימפומת נון-הודגק’ינז (non-Hodgikins lymphoma) עלה באופן משמעותי אצל אנשים, אשר אכלו דגים מהאגם. המחקר הסיק גם, כי בגלל החשיפה האפשרית למי שתייה מזוהמים בכלורופנולים הייתה עלייה במספר החולים בלימפומה של נון-הודג’קינז, וייתכן גם, כי מים אלה היו גורם בהתפתחות סרקומה ברקמות הרכות
(Arch Environ Health, 1992; 47:167-75).

במחקר אחר, אשר נערך עם 2026 עובדים במפעל עורות בשוודיה בין השנים 1900-1989 , נמצאה עלייה משמעותית במקרי החולים בסרקומה של הרקמות הרכות, וכמו כן התגלתה עלייה במקרי המיאלומה. המסקנה של המחקר היא, כי ייתכן כי לחשיפה לכלורופנולים הייתה השפעה בשני מקרים אלה
(Occup Environ Med, 1994; 51:530-5), למרות שלא ברור אם טריקלוסן הוא האחראי.

למרות שטריקלוסן אינו נחשב לרעיל מאוד עבור בני אדם, קיימים דיווחים על מספר תגובות שליליות לחשיפה, כגון דרמטיטיס-מגע וגירויי עור (Austral J dermatok, 2004; 45:73-5). קיימים גם ממצאים, המצביעים על כך, כי טריקלוסן עלול לגרום לדרמטיטיס-מגע פוטו-אלרגי (photoallergenic contact dermatitis, PACD), שהוא לעור, שהוא פוטו-אלרגי לקטופרופן (Contact Dermatitis, 2003; 48: 144-9). PACD עלול לגרום לפריחה, המזכירה אקזמה, והמופיעה בדרך כלל על הפנים, הצוואר, הידיים, ואזורים בגוף החשופים לשמש.

בנוסף לכך, טריקלוסן הוא ליפופילי, הווה אומר כי הוא עלול להצטבר ברקמות שומניות כגון הכבד, הראיות והכליות עם פוטנציאל להגיע לרמות רעילות (Environ Health Persp, 2003; 111: No 7; Beyond Pesticides: Pesticides and You, 2004: 24: No 3)
בנוסף לכך, קיימות חששות בנוגע להתערבותו של הטריקלוסן במטבוליזם הורמוני בלוטת התריס של הגוף. מחקר אחד מצא, כי יש לו השפעה של ירידת חום בולטת בגוף ושל השפעה דיכאונית לא ספציפית על מערכת העצבים המרכזית של עכברים (Toxical Eviron Health, 1983; 12: 245-53) , למרות שלא הוכחה תקפותם של ממצאים אלה לגבי בני אדם. סימפטומים של חשיפה פנימית עלולים לכלול זיע קרה, התמוטטות של מערכות בגוף, עוויתות וקומה. לאמיתו של דבר, חשיפה נמשכת לחומרי הדברה רבים עלולה להזיק לכבד, לכליות, ללב ולריאות, ולגרום לשיתוק, עקרות, הפרעות הורמונליות ודיכוי מערכת החיסון (Townsend Let Doc Pat, 2006; May).

בנוסף לכך, בין טריקלוסן וכלורין נוצרת בקלות תגובה כימית, היוצרת את הכלורופורם הכימי המסוכן, החשוד בגרימת קרסינוגן (Environ Sci Technol, 1983; 17: 150-7).

כמו כלורופנול, טריקלוסן מסווג כמזהם אורגני עמיד. הוא פועל על ידי חסימת המקום הפעיל של ה-ENR
(the enoyl-acyl carrier protein reductase enzyme), שהוא אנזים חיוני בסינתזת החומצה השומנית בחיידקים (Nature, 1988; 394: 531-2). על ידי חסימת מקום זה הטריקלוסן מדכא את האנזים הנחוץ לבניית הממברנות של התאים ולהתרבות. בקיצור, הוא מונע הפצת חיידקים.

היום השימוש בטריקלוסן נפוץ עד כדי כך, שקל לגלותו בסביבה ובמקורות מזון מסוימים. דווח על המצאות טריקלוסן במרתם של דגים כלואים קרוב למפעלים לטיפול במי שפכים. האמת היא, כי הוא גם נמצא בדוגמאות של חלב אם (Drug Metab Disposition, 2004; 32: 1162-9). דוגמת חלב אחת הכילה טריקלוסן
בכמות של 300 גרם לקילו של משקל השומן. מחקר שוודי מצא רמות גבוהות של טריקלוסן בשלוש דוגמאות של חלב אם, דבר המצביע על כך, שאכן הטריקלוסן נספג בגוף, ולעתים בכמויות גדולות
(Chemophere, 2002; 46: 1485-9). גילו גם טריקלוסן בפלסמה אנושית.

יועצי סביבה וקיימות: האם נחוץ בכלל להשתמש בחומרים נגד חיידקים?

למרות השימוש הנפוץ בחומרים כימיים אלה בחיי יום-יום, המחקר מוכיח, כי אין יתרונות בריאותיים מיוחדים בשימוש ביתי בחומרי ניקוי נגד חיידקים (Emerging Infect Dis, 2001; 7:No 3 Suppl.)

בתנאים הנכונים – כגון בסביבה של טיפול רפואי – הוכחה יעילותם של חומרים נגד חיידקים כגון טריקלוסן, אך תועלתם בקוסמטיקה או במשק הבית מוטלת בספק. במחקר, אשר נערך ביותר מ200 משקי בית בריאים, נמצא כי אצל אלה, אשר השתמשו בחומרים נגד חיידקים לא פחת הסיכוי לחלות במחלות דלקתיות
(Ann Intern Med, 2004; 140:1-30).

בנוסף לכך, חומרים נגד חיידקים אינם הורגים חיידקים רעים בלבד, אלא גם משמידים חיידקים טובים, המסייעים בהגנה על המטבוליזם מפני פתוגנים מזיקים. מחקרים מראים, כי בני אדם חשופים למגוון מיקרובים מפתחים מערכות חיסון חזקות יותר, בזמן שמי שגדל בסביבה סטרילית יותר רגיש יותר לאלרגיות בכלי הנשימה, אסתמה ואקזמה (Townsend Let Doc Pat, 2006; May).

למרות השימוש הנפוץ בטריכלוסן כחומר נגד חיידקים, הוא לא נחקר באופן נרחב ואין בנמצא נתונים, התומכים ביעילותו ובבטיחותו לטווח הרחוק. גם לא הוערך הסיכון הפוטנציאלי לסביבה.

השפעתה האמיתית על הסביבה של המלחמה הביתית והסיטונית בחיידקים נתונה עדיין לניחושו של כל אחד.

Amanda Diamond
WDDTY vol 17 no 3
יוני 2006

יועצי סביבה וקיימות: זה קיים במים

משתמשים בטריקלוסן כחומר נגד חיידקים במגוון מוצרים תעשייתיים, ולכן הוא מתגלה לעתים קרובות במי שפכים. מפעלים לטיהור מים אינם מצליחים לנקות את הטריקלוסן מהמאגרים, וכך מתאפשרת הימצאותו של החומר במערכות מים. למרות המחסור בנתונים על רעילותו של הטריקלוסן ועל השפעתו על אורגניזמים החיים במים, ישנם מחקרים הטוענים כי ההשפעות על הסביבה הינן מזיקות.

נמצא כי טריקלוסן רעיל מאוד לסוגי אצות שונים. מחקר אחד, אשר עקב אחר השפעות הטריקלוסן על אורגניזמים החיים במים, מצא כי החומר הכימי רעיל מאוד במיוחד עבור אצות ירוקות (Environ sci, 2004; 11:133-40). אצות הינן אחראיות על ייצור הצעד הראשון במערכות אקולוגיות. לכן, רמות גבוהות של טריקלוסן המשתחררות בסביבה עלולות להפר את האיזון במערכות כאלה. בנוסף לכך, טיבעו הליפופילי של הטריקלוסן והתנגדותו לסחיפה גורם לכך, שהוא נתון לספיגה וביואקומולציה על ידי אורגניזמים החיים במים
(Chemosphere, 2002; 46: 1485-9).

יועצי סביבה וקיימות: הדיוקסיון

מתעוררות חששות מחודשות לגבי הקשר של טריקלוסן לדיוקסין. נהוג לחשוב, כי דיוקסין הינו אחד החומרים הכימיים הסביבתיים הרעילים ביותר (Lancet, 2000; 335; 1858-63). הוא עלול להיות קרסינוגני מאוד, וידוע כי הוא גורם להחלשה של מערכת החיסון (Environ Health Persp. 2002; 110: no. 12) , מומים בלידה, אנדומטריאוסיס (Hum Reprod, 1997; 12: 373-5) וירידה בפוריות
(Beyond Pesticides: Pesticides and You, 2004; 24 No 3). אפילו נמצא, כי הוא משנה את שיעורי המין אצל ולדות (Lancet 2000; 335: 1858-63). מחקרים מצאו כי טריקלוסן הופך לדיוקסין במגע עם אור אולטרה סגול, ומתעורר החשש, כי אור השמש עלול באון טבעי להפוך טריקלוסן לדיוקסין
(Anal Bioanal Chem, 2005; 381: 1294-8; Environ Toxical Chem, 2005; 24: 517-25). אם זה נכון, לא ניתן לשער את מידת הסיכון לבריאות הציבור.

לימודי קיימות, התכנית מכשירה יועצים אקולוגיים שמקצועם וייעודם הוא להעביר הלאה את הידע והכלים לאנשים פרטיים, מוסדות, מפעלים וגופים בכדי לייצר את השינוי המיוחל במסגרות חינוכיות, במקומות עבודה, בתחומי האחריות התאגידית וכמובילי וסוכני שינוי במגוון תפקידים הכרחיים כגון: רכזי קהילות אקולוגיות, מנהלי איכות סביבה, אחראי שכונות מקיימות, רכזי תכניות הכשרה לפעילים סביבתיים ויועצי אקולוגיה מקיימת בשוק הפרטי, המוסדי והציבורי.