fbpx

שימוש באונה ימנית בתהליכי הבעה ויצירה

שימוש באונה הימנית בתהליכי הבעה ויצירה
זהו פתח לעולם של דמיון, רגש, משחק ויצירה – חוויה מרגשת ומרפאת.

 

במוחנו אונה ימנית ואונה שמאלית. האונה השמאלית- אחראית על תהליכי החשיבה והידע ובה אנו משתמשים %85 מהזמן . האונה הימנית- אחראית על תהליכי יצירה, דמיון, זיכרון ורגש. עם אונה זאת אנחנו נפגשים פחות ופחות בחיינו, המקום שניתן לה בילדות צומצם. נגיעה באונה זו מאפשרת ביטוי ודיבוב רגשי ונפשי.

בלימודי שילוב ועבודה עם אמנויות, ישנו שימוש באונה הימנית. כך מתאפשרת הבעה של תכנים לא מודעים באופן חווייתי שמעבר לשימוש במלים.
על יד עבודה יצירתית והשלכתית, נוצר מרחב של: ביטחון וחופש יצירתי, דמיון, אותנטיות וספונטניות. מועצמים כוחות נפשיים, יכולות התמודדות והסתגלות, במטרה ליצור טרנספורמציה לצמיחה ולשיפור איכות חיים ובריאות נפשית.
על מנת להמחיש את כוחה המרגש והתרפויטי של עבודה חוויתית המשלבת אמנויות, בחרתי לתאר כאן
פעילות תהליכית בנושא: ‘השיבה לילדות’.

העיסוק באמנויות מתחבר לתקופת הילדות, הילד מבטא עצמו באמצעות דמיון, משחק וציור, במטרה להתמודד עם עולמו רגשותיו ועם פחדים ותסכולים. שיח עם הילד הפנימי באמצעות דמיון ומשחק צבע וצליל, מילה ותנועה, מייצר מרחב של הבעה לגיטימית בעל איכות מרפאה. דונלד ויניקוט, פסיכואנליטיקאי ותיאורטיקן, שם דגש על יכולת הריפוי של המשחק והפנטזיה, הוא טען שהם מסייעים לשחרור הילד שבאדם.

השיבה לילדות, מעלה אצל כל אחד ואחת מאיתנו תחושות ורגשות חזקים ומורכבים. בד בבד עם התרגשות וגעגוע, עולים כאב, בדידות ועצב. חוויות וזיכרונות ילדות המוטבעים בנו, משפיעים ולרוב אף ‘מנהלים’ אותנו. ברגעים חשובים בחיינו הבוגרים, הילד שבנו מבצע ‘מחטפים’ מתוך המוח העתיק, הוא רוצה לבטא עצמו ותובע התייחסות ונראות, חמלה ואהבה שחסרו לו .בקבוצת נשים עבדנו על נושא ‘השיבה לילדות’ במספר מפגשים. באמצעות ציור, דמיון מודרך,
מוסיקה, כתיבה ומשחק, פגשנו את ‘הילדה הפנימית’ ונתנו לה קול ומקום.
נכנסנו למרחב המשחקי הפנטסטי של משחקי הילדות, הרשינו לעצמנו לשחק שוב, קפצנו בחבל ושיחקנו חמש אבנים וקלאס. האזנו לשירי ילדות שאהבנו, הבאנו תמונות וחפצים מילדותנו כך באמצעות אביזרים חווינו חלקי זיכרונות ומראות.

באמצעות דמיון מודרך הלכנו אחורה, העלנו קולות ריחות ומראות, נתנו להם ביטוי חזותי בצבע קו וצורה ציירנו את ילדותנו. בעבודה עם קלפים מטפוריים (מסדרת ‘אניבי’ ו’אנימל’ ) סיפרנו סיפורי ילדות, כתבנו לילדה הפנימית דברים שלא אמרנו, בדרך נרטיבית יצרנו סיפורי ילדות אמפאטיים.

בכלים דרמטיים קיימנו שיח יצירתי ‘ VOICE DIALOG ‘ בין קולות הילד הפנימי לקולות הבוגר שבתוכנו. באמצעות משחק, שימוש בתחפושות, משחקי תפקידים ופסיכודרמה, עלו תכנים מורכבים ומרגשים.
נגענו בבית בו גדלנו, בהעברות בין דוריות וביחסים עם דמויות הוריות., התבוננו במיקום החברתי שהטביע חותם מכריע בילדות.

כך בעבודה תהליכית, העלנו תמונות ויזואליות, תחושתיות. באמצעות תהליכי היצירה, ניתן מקום של קבלה לקולה של הילדה, לפצעיה, לשאיפותיה ולחלומותיה, עלו הכאב כמו גם נחמה וכוחות .
כאשר הוארה נוכחותה של הילדה על הייחודיות שלה, התחזקה גם הדמות הבוגרת. אני מטפלת ומנחה פרטנית וקבוצתית. בכל פעם שעסקתי עם המונחים והמטופלים שלי בעבודה בקבוצה ובמפגשים פרטניים בנושא הילדות באמצעות כלים אמנותיים , נוצרה הזדמנות לעבוד על דברים לא סגורים, בדרך חויתית, מרגשת, נוגעת ומעצימה. כך עלו תכנים קשים וכואבים אצל נשים איתן עבדתי, נשים שהתדרדרו למעגל הסמים והזנות, נשים שנפגעו מינית. גם בעבודתי עם נוער בסיכון עלו באמצעות משחק וציור תכני ילדות ,משאלות לב ומחשבות ורגשות שלא היו עולים ללא התיווך של הכלים המטפוריים שמזמנים דיבוב והשלכה של הלא מודע.

בנושא הילדות אני עובדת גם עם תלמידיי ( כמובן שיהיה זה גם בקורס המוצע ) . תלמידי הם אנשי מקצוע מתחומי טיפול, יעוץ, חינוך ואימון. העבודה על ילדותם היא בבחינת ‘לטפל במטפל’ ,ומטרה נוספת וחשובה היא להעבירם תהליכים אותם ינחילו בעבודת השטח שלהם ל ילדים נוער ומבוגרים.

כותבת המאמר:
רעיה צור – מטפלת באמצעות אמנויות, דרמה תרפיסטית .M.A (אוניברסיטת חיפה ), מנחה ומטפלת קבוצתית ופרטנית. ניסיון רב שנים בהכשרת אנשי מקצוע לעבודה טיפולית חינוכית ויעוצית עם כלים מטפוריים במכללות ובאוניברסיטה.

למידע נוסף עברו לעמוד לימודי שילוב וטיפול באומנויות>>

לפרטים נוספים ולקביעת פגישת יעוץ אישית

לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן >>