fbpx

טיפול ברפלקסולוגיה בשילוב כלים נוספים

תיאור מקרה:
המרחב היצירתי בטיפול וההשפעה על עומק ההקשבה.

פגישה ראשונה
נורית (שם בדוי כמובן) מגיעה לקליניקה ואנו משוחחות את שיחתנו הראשונה.
לשאלותיי, נורית עונה ועולים הפרטים הבאים:
אישה נשואה. אם לשלושה ילדים. בת 55 . עוסקת בניהול וחינוך. רוב חייה אישה בריאה. אושפזה פעם אחת בעקבות ניתוח אפנדיציט, לפני 18 שנים. פרט להצטננות פה ושם, בריאה מאוד. שומרת על תזונה בריאה. משקל “מאוזן”. ישנה 7-8 שעות בלילה אם כי מאוד אוהבת להיות ערה בשעות הלילה, אבל רק לפעמים. אוהבת את השקט והזמן שלה עם עצמה לבד.
*מה בעצם מביא אותך אלי?
** לפני חצי שנה הצטננתי וזה נמשך ונמשך והתפתח לשיעול מאוד מטריד עד כדי כך שאיני יכולה לדבר בכלל. כל פעם שאני מדברת כמה דקות רצוף, אני נחנקת והקול שלי אובד. בכל פעם לכמה ימים. כשאני מדברת “יותר מידי” אז אני מתחילה להשתעל עד שהקול שלי נעלם. רק כשאני שותקת, הוא חוזר. אבל רק לאחר כמה ימים. כעת אני ממש חוששת ששוב אאבד את הקול שלי. במקביל אני עייפה מאוד מאוד ולכן אני לא חוזרת לעבודה.

*ולשאלת השאלות: במה תרצי שנטפל?(במקביל לבניית Out come .)
**אני רוצה לחזור לעבודה.

*מה מונע ממך?
**הרופא מאריך לי את חופשת המחלה בכל פעם.

*האם הוא יודע שאת מעוניינת לחזור לעבודה?
**לא. הוא שואל לשלומי ואני מספרת לו שאני עדיין מאוד עייפה ואז הוא מאריך לי את
החופשה ומציע שאנוח. פעם אחת, לאחר כחודש וחצי מאז שחליתי, חשבתי שחיסלתי
את העניין הזה עם הקול שלי. ניסיתי לחזור לעבודה ואז שוב תקף אותי שיעול נוראי
ונאלצתי שוב להישאר בבית. הרופא אמר שזה ייקח קצת זמן עד שהשיעול יעבור. מאז
הפעם האחרונה שהייתי אצלו, הוא אמר שכשהשיעול יעבור וארגיש מחוזקת יותר, בערך
בעוד שבועיים, אחזור לבדוק מה קורה. כך השיעול בא והולך ואני בחופשת מחלה, שוב
ושוב. הוא בדק כל מה שרלוונטי ורואים שהריאות נקיות. הסברתי לו שאני מרגישה את זה
בתחילת הגרון (היא מצביעה על איזור תחתית בלוטת התריס) ולא בריאות.

* הניסיון שלך לחזור לעבודה היה מזמן יחסית. האם את רוצה לנסות שוב ולבחון מה קורה?
**לא. אני פוחדת ששוב ישוב השיעול הטורדני הזה. לא נעים לי לחזור ולהפסיק את
העבודה שוב, לאחר שאני מתחילה. אני מעדיפה לא לבוא בכלל. פשוט לא נעים לי.

* מה ייתן לך את הביטחון לחזור לעבוד? מה תרצי או תראי שקורה, כך שתדעי כי את
יכולה לעבוד?
**שתיקה ארוכה.

*מה קורה?
(שתיקה ודמעות ממלאות את העיניים. חיוך בוכה ונבוך.)

*אני איתך. קחי לך את הזמן.
**אני לא יכולה לומר את זה בקול רם. לא אמרתי לאף אחד. אפילו לבעלי.

*אני איתך. קחי לך את הזמן.
**שתיקה ארוכה (אני לוקחת נשימה עמוקה והיא מיד אחרי בנשימה עמוקה). אני לא רוצה
לחזור לעבודה. (כעת בכי גדול מציף). אני רוצה לפרוש ואני מתביישת להודות. (הבכי נמשך)

*אני שותקת עד שנשימה עמוקה ואנחת רווחה מחליפה את הבכי שלה.
**זה קשור לפרנסה. זה קשור להרבה דברים. מה אעשה אם לא אעבוד? החינוך שקיבלתי
הוא כזה שאם בן אדם לא עובד אז הוא לא שווה. אין לו ערך. הוא לא תורם לחברה. אני
יודעת שזה נשמע טיפשי אבל זה בדמי ואני התעייפתי. נשחקתי. מתי אעשה דברים אחרים? בגיל 100? זה קונפליקט אדיר.

(השימוש במילה זו מפתיע. אדיר אומרים על משהו גדול או מרגש וכו’)
*אם הייתי יודעת מה אעשה אם לא אעבוד אז מילא. זה לא נעים לי גם מבעלי. הוא בתפקיד בכיר ואיך זה יראה שאשתו של אדם ברמתו לא תעבוד? זה לא נעים. זה יכול ממש להביך אותו. אני כל כך רוצה לנוח מהויכוח הפנימי הזה. זה כמו רעש בראש. שתיקה….
** פעם ראשונה שאני אומרת את זה בקול. לא שיתפתי אף אחד.

*אני שותקת לרגע. אני חשה שהיא יצאה מה”טראנס” ומתבוננת בי לראות איפה אני עם הדברים שהעלתה. הרגשתי שזה כמו שלב אחר במפגש. כשהיא העבירה את מיקוד תשומת הלב שלה ממנה אלי, הרגשתי שכעת אני יכולה לשאול שוב את שאלת השאלות. אמרתי –

*אם כך, נראה לי שנושא העבודה השתנה. או שאולי עדיין את רוצה שנתייחס ל”חזרה לעבודה”?
**אבל אני לא רוצה. ולא בגלל זה אני חולה. אפילו שזה נראה ככה. באמת אני משתעלת….אני אוהבת את העבודה שלי. זו עבודה מצוינת ומספקת…אבל את יודעת מה? אולי נטפל בזה שאני אתחזק. אני עייפה ואני אשמח מאוד להתחזק.

* מצוין. אני איתך. האם את זוכרת אותך חזקה? תארי לי את התמונה שלך או של מישהו/משהו שהוא חזק. איזו הרגשה זו? איך זה נראה? איך זה נשמע? (Out come )
**אוהו. זה כמו שהייתי צעירה יותר. מחויכת. נמרצת. מלהגת בחופשיות. הכל פתוח.

*מצוין. יש לך תמונה כזו בזיכרון. מצוין. החזיקי אותה בזמן שנעבוד בעזרת כפות הרגליים.
אזכיר לך מידי פעם את התמונה הזו. או. קיי?
**טוב. אבל היום לא נספיק לעבוד. אז בפעם הבאה.

*מבחינתי הספקנו לעבוד היום והרבה. בהחלט נעזר במגע בכפות הרגליים בפעם הבאה.
לאחר שנורית הלכה, אספתי את כל הנתונים שהיו עשויים לשרת אותי:

1- בטבלה הסינית: ריאות – מעי גס. מערכת הנשימה והמעיים הגסים.

2 – לשאלתי- היכן את מרגישה את החולשה? ענתה – בית החזה והרגליים.
(נשימה וצ’קרת הבסיס)

3 – צ’קרת העין השלישית. בחרתי בצ’קרה זו כיוון שהמוטיבציה שלה לטיפול מונעת
מאיזור הבסיס ורציתי לחזקה בעזרת שילוב של מוטיבציה לעתיד, בהקשר זה העין
השלישית.

פגישה שנייה
* נורית הגיעה לפגישה השנייה ונראתה די מאוששת. שאלתי לשלומה והיא אמרה קצת יותר טוב אבל עדיין….
התחלתי את העבודה בהברשה וטפיחות, תוך כדי שאני מזכירה לה את הדימוי של “החוזק”
שבנתה בפגישה הקודמת.
עיסיתי את המקומות שתכננתי, העבודה זרמה והייתה מאוד עמוקה ומדיטטיבית.
מידי פעם הזכרתי לה את ה – . Out come נפרדנו לשלום.

פגישה שלישית
*נורית מגיעה עם חיוך ויותר מרץ. אני שואלת לשלומה. היא אומרת:
**נראה לי שבגלל שחזרתי לעבודה אז יש לי יותר כוח.

*מה זאת אומרת חזרת לעבודה? מתי?
**יום לאחר הפגישה הקודמת, חזרתי ועבדתי כל השבוע. זה כנראה עושה לי טוב. יש לי
מעט שיעול אבל אני מתפקדת. את רואה? אפילו שלא טיפלנו עדיין. (אופס)

*נורית. אני רואה במה שעשית בשתי הפגישות האחרונות, מאמץ חשוב. כטיפול בעצמך.
לכך נדרש הרבה כוח ובהחלט את יכולה לראות כעת שיש לך אותו. את בהחלט עבדת.

**אם את אומרת….אולי אין טעם לטפל ב”להתחזק”. אולי נתייחס למה שאני רוצה לעשות כשאפרוש לפנסיה.
*מצוין. בהחלט נוכל להתייחס לכך. את בטוחה שזה מה שאת רוצה?

**כן. למה לא?
*למה כן?….
שוב בנינו Out come . שוב נעזרתי בשתי הצ’קרות כמו בפעם הקודמת. שוב מערכת הנשימה. שוב הברשה וטפיחות…..
מתכונת מנצחת לא מחליפים מהר כל כך…..אכן המתכונת והקונספציה האלו נצחו גם לגבי ההמשך….

כותבת המאמר – שולמית לב ארי – מטפלת רב תחומית

לפרטים נוספים ולקביעת פגישת יעוץ אישית

לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן >>