fbpx

טיפול בדיכאון באמצעות צמחי מרפא

כותבת המאמר, הילה גבאי, נטרופתית N.D מרכזת מגמת נטרופתיה במכללה לרפואה הוליסטית בכרכור.

 הסיבות העיקריות לדיכאון:

  1. דיכאון שנבע ממצבי דחק לאורך זמן, שגרמו לירידה בתפקוד מערכת העצבים.
  2. דיכאון כתוצאה ממשברים, טראומות ואובדנים במהלך החיים.
    בבואי לטפל באחד ממצבים אלו, ראשית אני מאבחנת את רמת הדיכאון בעזרת

מספר שאלות למטופל:

  1. האם המטופל פעיל תקשורתית? (- יוזם שיחה, מעוניין בתקשורת, משתף ברגשותיו – או מופנם, חסר רצון לשתף, פאסיבי).
  2. האם המטופל עובד באופן יומיומי? (- רמת המוטיבציה לעבודה, ליציאה מהבית).
  3. מה קדם לדיכאון? (- הסיבה להופעת הדיכאון, לדברי המטופל).
  4. האם המטופל סובל מהפרעות שינה? (- איך הוא מגדיר את איכות השינה שלו, משך השינה, רציפות השינה, שינה קלה/כבדה וכו’).

תיאור מקרה
א’, בת 44, נשואה + 2 בנות בגיל 20 ו-16.
גובה: 1.76 ס”מ
משקל: 68 ק”ג; ב-5 החודשים האחרונים פחת משקלה בכ-6 ק”ג.
ל”ד: 110/70
בלוטת התריס: תקינה
תפקודי כבד: תקינים
המוגלובין: 13.6
פריטין: 71
מחזור סדיר – וסת כל 28 יום, ללא קרישי דם.
PMS מאופין בחוסר נוחות בגב התחתון, שעוברת יום לאחר התחלת הווסת.
יציאות: כל יום, פעם אחת, בבוקר.
המטופלת אינה נוטלת תרופות מכל סוג שהוא.
היסטוריה משפחתית
אבא סובל מסוכרת מסוג II.
אין עדות לדיכאון במשפחה.
חזות
נראית חסרת ויטאליות, חיוורת, חסרת מיקוד במהלך שיחתנו, קפצה מנושא לנושא.
תזונה
בעבר נהגה לבשל ואהבה לבשל, כיום יש לה פחות חשק לבשל ואוכלת אוכל בסיסי.
בוקר: יוגורט ביו 3% שומן עם מעט גרנולה.
ביניים: פרי, תפוח או אגס
צהריים: אוכלת בשעה 15:00, כשבן זוגה מגיע הביתה עם הילדה.
מרק; פחמימות: אורז / פסטה / פתיתים; חלבון: עוף / דג
ערב: כריך עם גבינה או אבוקדו ומלפפון.

תלונה עיקרית
דיכאון שמתבטא בחוסר רצון לצאת מהבית, פחות חשק לפגוש חברים או להכיר אנשים חדשים, תחושת בדידות, פחות רצון לאינטימיות ולמגע פיזי, סובלת מעייפות פיזית ורגשית, ירידה בחשק המיני וברצון לחוות מגע או אינטימיות.
לפני כשנה, אימא נפטרה מדום לב באופן פתאומי. המטופלת קיבלה את הבשורה במהלך טיול עם בן זוגה בחו”ל. יש לה קושי לעכל את האובדן ומאז היא חשה שהדברים לא חזרו לקדמותם.
היא הייתה מאוד קרובה לאימא שלה, היו להן חוויות משותפות רבות, כולל בישול, קניות ושיחות.

ניתוח המקרה
סביר להניח, שהדיכאון הוא תגובה לאירוע הטראומטי – מות האם. אין ספק שלמטופלת יש קושי להכיל ולעכל את המצב הנוכחי.

אסטרטגיה טיפולית
בטיפול ברצוני להתייחס ל-2 מישורים:

  1. טיפול ישיר בדיכאון ע”י:
    * צמחים נוגדי דיכאון
    * שיחות שבהן נתמקד בפרידה ובעיכול מות האם.
  2. תמיכה במטופלת בעזרת צמחים אדפטוגניים, שישפרו את הסתגלותה הפיזית והנפשית למצב הנוכחי.

 

 צמחים נוגדי דיכאון לטיפול בדיכאון

צמחים שמחזקים ומזינים את מערכת העצבים, חלקם עובדים ישירות על מערכת העצבים ע”י השפעה על מעבירים עצביים, חלקם משפיעים על הכבד-כליה-אדרנל.

פרע מחורר (היפריקום) Hypericum perforatum
צמח נוגד דיכאון, מרגיע, מזין ומחזק את מערכת העצבים, משפיע ישירות על מנגנון הסרוטונין בהיותו מעכב MAO ובנוסף נוגד חרדה ( – אמנם לא קלאסי, אבל לא מעט פעמים מתלווה לדיכאון חרדה, דווקא כאשר המטופלים מבינים שהם בדיכאון ומתחילים לחשוש: מה יעלה בגורלי? מה עובר עלי? מה קרה לי פתאום? מתי זה יעבור, אם בכלל? וכו’).
פרע הוא צמח מוביל בטיפול זה, בהיותו נוגד דיכאון המשפיע ישירות על מערכת העצבים.

דמיאנה Turnera diffusa (Damiana)
נוגד דיכאון בעל השפעה מהירה, עם איכות ארומטית מרוממת (up-lifting). שילוב הצמח הזה חשוב, מאחר שהשפעת הפרע אטית יותר ומורגשת רק אחרי כ-3 שבועות.

 

 צמחים אדפטוגנים

צמחים אדפטוגנים משפרים את העמידות ואת כושר ההסתגלות.
ספלילה (סנטלה) Centella (Hydrocotyle) asiatica
שם נוסף: גוטו קולה Gotu kola
אדפטוגן קלאסי, מחזק ומזין אדרנל. נוגד דיכאון, אדפטוגן למערכת העצבים. מתאים לחיזוק פיזי ונפשי. בחרתי בצמח זה בשל היותו אדפטוגן עצבי המתאים לכל מצב של יציאה מאיזון במערך העצבי. הצמח מתאים בתנאי שאין לחץ דם גבוה.

ויתניה משכרת Withania somnifera (Ashwaganda Root)
אדפטוגן, מתאים למצבי חולשה ותשישות. צמח מזין קלאסי לטיפול במצבי חסר ולחיזוק במצבים ירודים.
אני העדפתי לתת למטופלת טינקטורה. יתרונותיה: השפעה מהירה יותר, ספיגה טובה יותר, ובמרשם הספציפי הזה – זמינות גבוהה של החומרים הנדיפים שבדמיאנה.
המטופלת העדיפה ליטול כמוסות, מטעמי נוחות וטעם.

להלן שתי האופציות:
טינקטורה
35% Hypericum perforatum
20% Turnera diffusa
25% Centella asiatica
20% Withania somnifera
מינון:
ימים 1-2: CC5 2 פעמים ביום
ימים 3-7: CC5 3 פעמים ביום
מהשבוע השני: CC10 3 פעמים ביום
הצמח המוביל הוא פרע, כנוגד דיכאון. לצדו ספלילה כתומך עצבי. אחריו דמיאנה כנוגד דיכאון קל ובעיקר מרומם, ואחרון – ויתניה – כתומך ומזין למצבי חסר – תשישות מנטלית, נפשית וגופנית.
כמוסות
Ext. Hypericum (0.3%) 150 mg
Ext. Centella asiatica (30%) 100 mg
Ext. Turnera difussa (5:1) 50 mg
Ext. Withania (1.5%) 50 mg
(החומרים הפעילים: בפרע – היפריצין, בספלילה – טריטרפנים ובוויתניה – אלקלואידים).
מינון:
בשלושת הימים הראשונים: 2 כמוסות ליום.
מהיום הרביעי: 3 כמוסות ליום.
לאחר כשבוע: 6 כמוסות ליום 2 X3 פעמים.
מתן ההרכב הצמחי בהדרגה מאפשר לוודא הסתגלות של המטופלת (תגובות כמו רגישות בבטן, בחילות וכו’). התחלתי במינון נמוך, העליתי את המינון וכעבור כשבוע, כאשר הכל נראה כשורה, ניתן המינון האופטימלי.
למטופלת לא היו ריאקציות, הטיפול התקבל באופן חיובי.

שיפור הורגש רק אחרי שלושה וחצי שבועות. המטופלת הרגישה יותר ויטאליות – עלייה במצב הרוח וירידה בתחושת המועקה, ובסך הכל יותר אקטיביות.
המטופלת הגיבה היטב לטיפול בצמחים ולא היה צורך לשנות את הפורמולה.
הטיפול ארך כ-7 חודשים, שבמהלכם נפגשנו פעם בשבוע לשיחה במשך כשעה. נעשתה עבודה רגשית הכוללת התייחסות לתחושת האובדן.
גישתי המקצועית היא, שבטיפול בדיכאון, השיחה והטיפול הרגשי הם משמעותיים מאוד ויש צורך בליווי מעבר לטיפול בצמחים.
לאחר 5 חודשי טיפול הנחיתי את המטופלת להוריד מינון לכמוסה אחת TID. אני מאמינה בשינויים הדרגתיים ולכן הורדתי באטיות את המינון עד לכמוסה אחת ליום לתקופה של שבוע, ולאחר מכן הפסקת הטיפול בצמחים.
הטיפול הרגשי נמשך עוד חודש נוסף, שבו ביצענו תהליך פרידה מהטיפול וסיכום הטיפול.

התוויות-נגד:

  1. אין לשלב טיפול תרופתי לדיכאון יחד עם הטיפול בצמחי מרפא.בבי”ח שיבא נמצא, שמישלב של תרופות פסיכיאטריות יחד עם פרע במינון של 900 מ”ג ליום, גרם להתקפי מאניה. מאניה מתבטאת בעצבנות יתר, חרדה, דיבור מהיר, חוסר שינה וחשק מיני מוגבר.
  2. בעת טיפול בפרע, יש להימנע ממזונות המכילים טיראמין.1,2פרע מעכב את האנזים MAO ובכך מונע פירוק טיראמין. רמה גבוהה של טיראמין בדם עלולה לגרום לעלייה חריפה בלחץ הדם, עד כדי מצב של שבץ מוחי (“אפקט טיראמין”, סימנים מוקדמים: כאבי ראש ומיגרנה, הפרעות קצב בלב וערפול הכרה).

מזונות מכילי טיראמין: גבינות בשלות וגבינות קשות, יוגורט, אבוקדו, בננות, פול, מזונות מעושנים, קוויאר, דג מלוח, כבד עוף ובקר, נקניקים, שוקולד, שמרי בירה, שקדים, תאנים, קפה, בירה, יין אדום, שרי ועוד.
במקרה שהוצג כאן, המינון המתון של פרע לא חייב הגבלות אלה בתפריט.
בברכת בריאות טובה,
הילה גבאי
נטורופתית והרבליסטית
מנחה במכללה לרפואה הוליסטית
מקורות:
1.St. John’s wort (Hypericum perforatum L
1. 2. תרופות ואוכל – לפעמים שילוב מסוכן. ד”ר חיים סדובסקי, טבעלייף.

לתשומת לבכם: כל הנאמר במאמר, הינו בגדר אינפורמציה כללית ואין בו התוויה לטיפול עצמי אישי. אין הכתוב מהווה תחליף להנחיות הרופא. יש להתיעץ עם איש מקצוע לפני התחלת כל טיפול.

למידע מורחב אודות לימודי נטורופתיה

לפרטים נוספים ולקביעת פגישת יעוץ אישית

לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן >>