fbpx

הפרעת קשב, רק אם תבין תוכל לעזור! (מאמר מס.1)

בשנה האחרונה זכיתי לעזור למאות הורים למצוא חלופות לריטלין.

שורה ארוכה של כתבות בכלי התקשורת חושפות שוב ושוב עובדות מדאיגות לגבי תכשיר זה. גם אני אישית נתקלתי במקרים של ילדים שהריטלין גרם להם נזק. רבים מהם נאלצו לעבור מריטלין לתרופות פסיכיאטריות נוספות שרק סיבכו את התמונה.
היות שיש לי השכלה גם בתחום החינוך, אני מסתכל על הבעיה של קשב וריכוז גם מהזוית החינוכית.
הסיבה, לדעתי, שרישום הריטלין עולה משנה לשנה הוא שלפסיכיאטרים ולנוירולוגים אין מספיק השכלה שקשורה לחינוך. כאשר הילד מגיע אליהם לבדיקה או לאיבחון, רבים מהם מתייחסים לזה כאל בעייה גופנית של הילד, ולא כאל התנהגות שניתן לשפר, או יכולת שניתן להקנות על ידי עבודה עם הילד. משום כך הם ממהרים להציע לילד ריטלין, שהוא, למעשה, ‘סם מסוכן’ על פי ההגדרה הרפואית.
הריטלין רשום גם בעלון התרופה כטיפול נלווה לטיפולים לא תרופתיים ולא כטיפול בלעדי במצב. הריטלין, כמובן, אינו מרפא דבר. זהו פשוט סם מרץ, stimulant, שפועל רק כל עוד הילד מצוי תחת השפעתו. אולם האם ניתן להוכיח שיש לילד מחסור גופני במוח? התשובה לכך היא: לא ולא! כל המחקרים, למרות שרובם המכריע ממומן על ידי גורמים בעלי אינטרס כלכלי, לא מצליחים להוכיח בסיס גופני, ורק מציגים השערות ורמזים. זה נכון שריטלין מגביר הפרשה של חומרים במוח, אולם כך בדיוק פועלים ממריצים אחרים כדוגמת הקוקאין, והמתאמפטאמין.
רצונו של הילד:
ילד שנשלח לאיבחון הוא ילד שלא עושה מה שרוצים שהוא יעשה. אם הוא עושה מה
שמצפים ממנו אין צורך לאבחן אותו. ילדים יכולים להתרכז בדברים שמעניינים אותם ושמובנים להם. כשהם לא מתרכזים בדברים שלא מעניינים אותם, או בדברים שמנסים לכפות עליהם ללמוד ולעשות, אומרים עליהם שהם חולים ומלעיטים אותם בסמים, במקביל להגברת הכפיה והעונשים. הריטלין מקטין את ההתנגדות של הילד לכפייה. זהו ריסון כימי של הילד. כעת הוא יושב מרוסן בכיתה, ורק נראה שהבעייה נפתרה.
כפי שלמדתי, הסיבה הראשונית לכך שרוב בעיות הקשב מופיעות דווקא בהקשר ללמידה היא שהחומר איננו מובן באופן יסודי מספיק.
זה בדרך כלל נובע מאי הבנה מלאה של מילים או מושגים שמסתתרים בתוך החומר. זה גורם לילד להתנתק, להשתעמם, להיות עצבני, ולעשות דברים אחרים, שמוגדרים כ’הפרעה ללימודים’ או ‘עשיית דברים אחרים מאשר ללמוד’. כאשר זה מחמיר עד כדי פיגור בחומר, הילד עלול להתייאש, וזה עשוי להגיע עד לבעיות משמעת קשות, ואף למרד ממשי של הילד כנגד מסגרת הלימוד ואף כנגד ההורים, אם הם לוחצים עליו.
בגלל שיטת הלימוד (מורה מול כיתה), התלמיד מפספס פרטים שונים ובדרך כלל לא מעיז לשאול. התלמיד גם מפסיד חומר כאשר הוא נעדר משיעור. כאשר חסרים לו נתונים הוא מתחיל לנחש. ובמקום להבין הוא מנסה רק לזכור.
כאשר תלמיד לא מבין את החומר הוא פותר תרגילים ‘כמו תוכי’, ולפעמים רק נראה שהוא מבין. כאשר הוא לא מבין היטב את החומר, הוא מאבד את החשק להקשיב, וככל שיש לו יותר מרץ מטבעו, הוא יפריע יותר למהלך השיעור, ישרבט במחברת וכו’.

הטיפול הטוב ביותר לכך הוא ללמד את הילד ‘כיצד ללמוד’ מוקדם ככל האפשר, ולעבור ככל האפשר ללמידה עצמית באמצעות דפי עבודה בפיקוח של המורה. באופן זה כל תלמיד יכול להתקדם בקצב שלו, להספיק יותר ולהבין טוב יותר את החומר. כך גם ניתן להימנע מחיכוכי משמעת מיותרים אשר רק מעכירים את ההנאה מהלמידה.

מדוע קשה ללמד את הילד? ומה הפתרון לכך? איך אתם ההורים יכולים לעזור לילדכם, בלי לתת לו רטלין, תוכלו לקרוא במאמר
השני בסדרה, הפרעת קשב – איפה הקושי האמיתי ומהו הפתרון?
אילן סלומון-רוקח
לפרטים נוספים ולקביעת פגישת יעוץ אישית

לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן >>