fbpx

הפרעת קשב וריכוז בתוך המשפחה-איך זה נראה?

הפרעת קשב וריכוז בתוך המשפחה – איך זה נראה? בספרם “לחיות עם הפרעות קשב וריכוז” מתארים ד”ר מנור ופרופ’ טיאנו את הדברים הבאים: לונה פארק, דיסקוטק, שעת ההפסקה בבית הספר ומגרש כדורגל בעת משחק, כולם מקומות בילוי שמתקשרים להנאה, אך מה באשר לחיי משפחה בדיסקוטק, או בלונה פארק?

חייה של משפחה, בה יש ילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז, עשויים להיות מסחררים כמו לאחר סיבוב בלונה פארק, רועשים כמו על מגרש הכדורגל ומתישים כמו אחרי לילה בדיסקוטק. אלו הם חיים במחיצת ילד שלא זקוק לשינה רבה, אך זקוק להרבה עניין ופעילות. זהו ילד עבורו הספה בסלון היא טרמפולינה, שולחן המטבח הוא בסיס לתיפופים והמכונית המשפחתית היא זירת היאבקות. (מנור, טיאנו, 2005)

היבט תיאורטי – הפרעת קשב וריכוז במשפחה

הגורם המוכח ביותר להפרעת קשב וריכוז אצל הילד הוא הגורם הביולוגי, ולא בעיות משפחתיות.
האווירה המשפחתית אינה הגורם להפרעת קשב וריכוז, אך היא מהווה גורם מכריע בעוצמת ההפרעה ובאופייה.
נמצא כי גורמים פסיכו-סוציאליים, כמו אופי הקשר הורה-ילד, מידת יציבות המשפחה ומידת התמיכה החברתית שיש למשפחה, משפיעים על העצמת התסמינים או הפחתתם.
כמו כן, נמצא כי התסמינים הקשים של הפרעת קשב וריכוז גורמים ליותר מתח משפחתי, ליותר קונפליקטים בין חברי המשפחה, לתקשורת שלילית בין חברי המשפחה ולתחושות כישלון במילוי התפקיד ההורי . (מנור, טיאנו, 2005)

השפעת הילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז על חיי המשפחה

מחקרים רבים תיארו את דרכי ההתמודדות של המשפחות המגדלות ילד חולה או נכה עם המצב הכרוני של ילדם.
מהם עולה כי קשייו של הילד משפיעים על המשפחה, אך גם כי משפחות רבות מצליחות לשלב את הבעיות בסדר החיים הרגיל של המשפחה, בתהליך של רגילזציה, שמאפשר להמשיך בסדר החיים הרגיל, עם ניסיון לגדל את הילד כפי שהיו מגדלים ילד רגיל.
במשפחות שמגדלות ילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז, המושג “רגילזציה” אינו מציאותי, היות שהתסמינים של ההפרעה עצמה הם לעתים כה מפריעים לסדר היום הרגיל של המשפחה, עד כי נמנעת מההורים היכולת להסתגל לתסמינים ולהכלילם בסדר היום הקבוע של המשפחה. אחת הסיבות למידת המתח, לתסכול ולתשישות הרבה, שהורים לילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז חווים, היא בדיוק הקושי ליצור ולקיים את אותה אווירה משפחתית “רגילה”.
המאבק המתמיד וחוסר היציבות והעקביות בהתנהגות, המאפיין את הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אינם מאפשרים להגיע להרגלים קבועים. מחקרים הראו כי הורים לילדים, שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, נותנים הוראות לעתים קרובות מדי, ונוקטים גישה שלילית כלפי ילדיהם.
כמו כן, הורים לילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, רואים את עצמם כהורים פחות טובים, פחות מיומנים בתפקידם כהורים, הם יחוו יותר מתח בתפקידם ההורי, במיוחד כאשר ישנה גם הפרעה נלווית, כגון הפרעה מרדנית מתנגדת. בנוסף, נמצא כי הורים לילדים, שסובלים מהפרעת קשב וריכוז קשה יתקשו בתפקוד חברתי ופסיכולוגי, וכי יש יותר מקרי גירושין ודיכאון במשפחות בהן הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. (מנור, טיאנו, 2005)

ההיבט המעשי – המשפחה כמכלול

בספרם “לחיות עם הפרעות קשב וריכוז” מתארים ד”ר מנור ופרופ’ טיאנו איך באמת נראה ומורגש היום יום של משפחה שמתמודדת עם הפרעת קשב וריכוז אצל אחד או יותר מבניה. ראשית, יש צורך בכמויות בלתי נדלות של סבלנות ויצירתיות כדי להתמודד עם הקשיים המתמשכים ואינסוף נקודות המשבר בכל יום נתון, החל משעות הבוקר המוקדמות – התעוררות ויציאה מהמיטה, התלבשות, ארוחת בוקר והתארגנות לקראת יציאה לבית הספר, המשך בהכנת שיעורי הבית, בקשר עם החברים ובמריבות בין האחים וכלה במשימות הערב – הארוחה המשפחתית, ההתארגנות לשינה ושעת ההליכה לישון. ישנם בספרות תיאורים ציוריים רבים שמנסים להעביר את התחושה של עוצמת הקושי. בין התיאורים מוצעים מלחמתו של דון קישוט בתחנות הרוח, הניסיון לבנות בית מקלפים בזמן סופה ועוד.

כדי לרכך מעט את עוצמת התסכול, חשוב שכל אחד מבני המשפחה המעורב בטיפול בילד יבין את משמעות הפרעת קשב וריכוז, על ביטוייה ההתנהגותיים, יכיר את האופציות השונות לטיפול ובעיקר, ירגיש כשיר יותר להתמודד עם הקשיים.
כחלק מהתהליך, חשוב שתיווצר מודעות של בני המשפחה לתגובותיהם הם להתנהגויות אלה. אין זה קל לחיות עם בן משפחה, שסובל מהפרעת קשב וריכוז, ולהתמודד עם תלונות מבית הספר, הערות השכנים, כעסים של האחים וביקורת מצד המשפחה על ענפיה השונים. הפעילות המתמדת, הרעש, העקשנות, השתלטנות, החוצפה, הנטייה לאלימות מילולית ופיזית, סף התסכול הנמוך והקושי לשמוע את המילה “לא” מעצבנים ומעוררים כעס אצל בני המשפחה. טווח הקשב הקצר והקפיצה מדבר לדבר, מבלי יכולת להתמיד, מתסכלים. ההתנהגות חסרת השליטה עד כדי סיכון עצמי ושל הזולת, חוסר היכולת לחשוב לפני המעשה והאימפולסיביות הגבוהה מדאיגים. שיעורי הבית הופכים למאבק ולעתים אף לקרב, והמורים מתלוננים על ההתנהגות בכיתה ועל אי השלמת המשימות. השכנים מתלוננים על הרעש, על משחקי הכדור בכל שעות היום ועל מעשי הקונדס. האחים מגיבים בכעס, בתסכול ובבושה עד כדי הימנעות מלהביא חברים הביתה, והם כועסים ומתלוננים: “תגידי לו שיהיה בשקט” או: “מתי הוא כבר יפסיק לבעוט בי כל הזמן בשולחן האוכל?”.

לעתים הפרעת קשב וריכוז באה לידי ביטוי בחוסר טאקט: הילד אומר כל מה שעל ליבו מבלי לחשוב על הנסיבות או על רגשות הזולת. תגובות הסביבה, שלא פעם כוללות עצות, ביקורת ושפיטה, יוצרות אצל ההורים תחושה של כישלון, מורידות את הדימוי העצמי והורסות את תפיסתם שהם הורים טובים. מהר מאוד מתעוררים רגשות קשים של בלבול, חוסר אונים, תסכול, כעס, אכזבה, מתח, אשמה והאשמה, פחד, חרדה, בושה וחוסר אונים וחוסר תיקווה, ועלול להיווצר מצב של משפחה לא מתפקדת.
האווירה בבית קשה וחסרת שמחה, ויש קושי לחוש הבנה וקבלה של הילד עם הפרעת קשב וריכוז, כשרוב היום התחושות כלפיו הם של כעס, טינה ובושה.

גם תחושת האהבה כלפי הילד עשויה להיפגע, בעיקר על-ידי האחים, אך גם ההורים עלולים לבטא מצוקה, תחושה של: “פחות אהבה לעומת הילדים האחרים”, ורגשות אשמה גוברים עקב תחושה זו.

רגשות קשים ומורכבים אלה לעתים עלולים להביא את ההורים לתפקוד לא יעיל, כגון חוסר עשייה ושיתוק, עשייה לא יעילה, לא עקבית ואף מזיקה או חיפוש אחר גורם חיצוני “מושלם” שיתקן את ילדם “הפגום”, ללא נכונות לקבל את הילד כמות שהוא. (מנור, טיאנו, 2005)

לפרטים נוספים ולקביעת פגישת יעוץ אישית

לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ לחצו כאן >>