shutterstock_79387213

פרסונולוגיה – תורת חכמת הפנים


לחכמת הפנים יש מקורות ואזכורים עוד בתקופת התנ"ך בשיח בין משה לחותנו יתרו: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות". על פי "ואתה תחזה" טוען הספר שיתרו יעץ למשה לבחור את המנהיגים לפי חכמת הפנים דווקא, שכן הפנים הם כמראה שדרכה משתקפת הנפש על כל רבדיה.

בעידן המודרני הפרסונולוגיה פותחה לראשונה בשנת 1920 ע"י אדוארד וינסנט ג’ונס שופט מקליפורניה ע"י תצפיות רבות במהלך אלפי תיקים משפטיים אותם ניהל כשופט בהם הבחין כי לאנשים אשר הובאו מולו בבית המשפט היו תווי פנים דומים או כמעט זהים לחלוטין. תצפיותיו קיבלו תוקף מאוחר יותר ע"י רוברט וויטסייד בין השנים 1950 – 1963 כאשר הוא ניהל מחקר אקדמאי במסגרתו נבדקו כ- 1050 מבוגרים אשר תווי פניהם נמדדו תועדו והותאמו לגורמי אישיות תוך שימת דגש על סטיית תקן סטטיסטית עפ"י הסטנדרטים.
ניתוח התוצאות הראה דיוק ברמה של 92% בין תווי הפנים לתכונות האופי.

כיום באמצעות הכרת תווי הפנים ותרגול אנו יכולים לצפות באופן מדויק את ההתנהגות ואת תכונות האישיות של כל אדם ואדם.

הפרסונולוגיה מסייעת לייעוץ בנושאי מערכות יחסים הכרת עצמינו והאדם שמולינו בתחום הזוגיות, ביחסי הורה ילד וביחסי עובד ומעביד.

היכולת של הפרסונולוגיה היא לא רק בהתאמה של אדם לתפקיד או למקצוע אלא גם למעביד ולסביבת העבודה שלו, בנוסף יש בידינו כלים לאבחן האם האדם מציג את עצמו כראוי או שהינו מיפה דברים מעבר למה שהם, גם אם זה לא במודע בחדר הטיפולים. יש כאן יכולת לאמוד דפוסי חשיבה והתנהגות המנהלים את האדם במודע או שלא במודע.

 

תכניות רב שנתיות
מגמות לימוד